החלטה בתיק רת"ק 14258-11-12

הרקע וטענות הצדדים :                                                                                                         

1.         המשיב התקין בביתו של המבקש שתי צלחות לוויין עם ממיר בתאריכים 8.1.2012 ו-15.1.2012. המבקש טוען כי הוא אינו שבע רצון מכמות הערוצים היוונים אותם ניתן נקלוט באמצעות הלוויינים, מאחר והובטח לו על ידי המשיב כי יוכל לקלוט מספר רב יותר של  ערוצים. המבקש טוען כי ביקש מהמשיב לבטל את העסקה בתוך 14 יום, אך הוא סירב.

2.         המשיב טען להגנתו כי במשך יומיים עבד לצורך התקנת שתי הצלחות הלווייניות וכי ההתקנה בוצעה בהצלחה, כך שהמבקש קיבל במסגרת העסקה את מה שהובטח לו מלכתחילה וכי בשום שלב לא הובטח למבקש כי יוכל לקלוט ערוצי שיתוף שהם בניגוד לחוק ואסורים. לטענת המשיב, לאחר שסירב להתקין את אותם ערוצים בלתי חוקיים, התעורר קצפו של המבקש והוא רצה לבטל את העסקה. המשיב אף הדגיש כי המבקש נכנס לעסקה מרצונו ואיש לא הכריח אותו לעשות זאת. 

3.         בית המשפט קמא  החליט לדחות את התביעה, תוך שקבע כי במקרה דנן קיימות שתי גרסאות הסותרות זו את זו, וכי לאחר ששמע את הצדדים ושקל את מידת מהימנות דבריהם, הגיע למסקנה כי אינו יכול להעדיף גרסה אחת על פני השנייה ;כי התובע לא הצליח להוכיח כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובתו; משכך התובע לא הוכיח את תביעתו, ועל כן מצא בית המשפט לנכון לדחות את התביעה.

            כנגד פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

4.         המבקש טען בבקשת רשות הערעור, כי שגה בית המשפט קמא בכך שהתעלם מתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע"א-2010 (להלן: " תקנות הגנת הצרכן"), לפיהן המבקש היה רשאי לבטל את העסקה בתוך 14 יום ולקבל את כספו חזרה. המבקש מציין כי שלח הודעות ביטול והמשיב לא הכחיש זאת, וכי הוטעה על ידי המשיב אשר הבטיח לו כי יוכל לקלוט יותר ערוצים יווניים, אך בפועל לא קיים זאת.

            בד בבד עם הגשת בקשת רשות ערעור, הוגשה גם בקשה לפטור מאגרה. את בקשתו ביסס המבקש על מצבו הכלכלי הקשה ומצב בריאותו הלקוי, ועל כך שהוא מתפרס מגמלת זקנה ומשלם מידי חודש 250 ש"ח בגין איחוד תיקים בהוצל"פ. המבקש צירף מסמכים רפואיים, הודעות חיוב שונות, מסמך מהאגף לשירותי רווחה (משנת 2008) ומסמכים הנוגעים למצב דירתו. המבקש אף טען כי בית המשפט השלום באשדוד פטר אותו מתשלום אגרה, אך לא צירף מסמך המעיד על כך.

המבקש לא הגיש בקשה לפטור מהפקדת עירבון ומעיון בתיק עולה כי הוא לא הופקד. 

דיון והכרעה :

5.         לאחר ששקלתי את טענות המבקש ובחנתי את פסק דינו של בית המשפט קמא, לא סברתי כי יש לבקש את תגובת המשיב, זאת מכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984.

6.         ידוע כי על מגיש בקשה לרשות ערעור מוטלת החובה לשלם אגרה וזאת בהתאם לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007 (להלן: " תקנות האגרות"). כמו כן, מוטלת על מגיש הבקשה החובה להפקיד עירבון בהתאם לתקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

            בצד הוראות אלו, נקבעו השיקולים למתן פטור באופן מלא או חלקי, כאשר עיקרם הוכחת חוסר יכולת כלכלית ובחינת סיכויי ההליך. ההבדל בין התכליות והשיקולים של אלו הנוגעים לפטור מתשלום אגרה, לבין אלו הנוגעים לפטור מהפקדת ערבון, נובע מן המטרות העומדות בצידן וכפי שצוטט לאחרונה בע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב, פסקה 6 לפסק דינו של השופט ג'ובראן (3.10.2011):

"שהרי הפטור מאגרה הוא, בראש ובראשונה, עניין שבין המערער, המבקש לפתוח לפניו את שערי ערכאת הערעור ולאפשר לו לנצל את זכותו לערער בלא לשלם את האגרה, לבין המדינה. ההקלה הניתנת למערער במקרה כזה, אם ניתנת, היא מצד המדינה, המוותרת בשלב זה על האגרה שהיא זכאית לה (...) ככל שמדובר בהפקדת עירבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה, לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם .." .

            מהבדל זה עולה כי התנאים לקבלת פטור מהפקדת עירבון נוקשים יותר מן התנאים לקבלת פטור מתשלום אגרה.

7.         השיקולים למתן פטור מתשלום אגרה מצויים בתקנה 14(ג) לתקנות האגרות ולפיה:

            "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט ש אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט ש ההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

            במקרה דנא, המערער צירף תצהיר לאימות טענותיו ואישור על קבלת גמלת זקנה מביטוח לאומי. עם זאת, המבקש לא צירף את מלוא המסמכים הנדרשים (כגון תדפיס חשבון הבנק שלו מאחר וטען כי אינו מנהל חשבון עו"ש, שכן הגמלה משולמת לו באופן מקוון), ואף  לא פירט האם וכיצד הוא ניסה לגייס כספים לצורך תשלום האגרה. עוד יש לזכור, כי עניינה של תביעה זו בטענות המבקש הנוגעות לצלחות לקליטת שידורי לוויין שהותקנו בביתו של המבקש בסכום כולל של 2,500 ש"ח, כאשר המבקש עותר לפטור מאגרה, ואף  לכך יש ליתן משקל . לפיכך, על אף שנראה כי מצבו הבריאותי והכלכלי של המבקש אינו קל כלל ועיקר, מצאתי  כי המבקש לא עמד בנטל הנדרש כדי להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, ועל כן יש לדחות את הבקשה לפטור מאגרה, קל וחומר מהפקדת עירבון.

8.         בעניין זה יוער, כי המבקש לא הפקיד אף את העירבון שנדרש ואף לא ביקש פטור מהפקדתו. ההלכה באשר לפטור מהפקדת עירבון היא כי על בית המשפט לאזן בין שיקולים מתחרים: בין זכותו של המבקש שלא תחסם דרכו למיצוי זכויותיו המשפטיות רק משום שהוא נעדר יכולת כלכלית, לבין ההפסד אשר עלול להיגרם לצד שכנגד במידה ולא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו. לפיכך, על המבקש פטור מתשלום עירבון להוכיח שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית וגם כי סיכויי הצלחתו בבקשה גבוהים [ע"א 5139/09  ONTARIO LTD 92553 נ' המנהל המיוחד של מלון זוהר ירושלים בע"מ, פסקה 4 (פורסם בנבו, 22.10.2009)]. בנוסף, על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית ראייתית מגובה במסמכים ולהראות כי ניסה לגייס כספים מבני משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו [בש"א 9998/09 חיים ונדר ז"ל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (פורסם בנבו, מיום 17.12.09)]. מכאן שלשם מתן פטור מערבון, על בית המשפט להשתכנע כי סיכויי הצלחת הבקשה גבוהים. בענייננו, לא שוכנעתי כי יש מקום ליתן פטור מהפקדת העירבון, משנראה כי אין מקום לקבל בקשת רשות הערעור, אף לגופה .

בחינת טענות המבקש מלמדת כי אין ממש בבקשה,  ועל כן אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא ודין הבקשה להידחות, והכל כפי שיפורט להלן.